הסכם חלוקת הדירות בשכונת "בתי מחסה", פרוטוקול האסיפה שהתקיימה בעניין ע"י הגה"ק בעל ה'שבט סופר', הגה"ק ר' ...

הסכם חלוקת הדירות בשכונת "בתי מחסה", פרוטוקול האסיפה שהתקיימה בעניין ע"י הגה"ק בעל ה'שבט סופר', הגה"ק ר' עזריאל הידלסהיימער והגאון ר' מרדכי הירש סג"ל, מועתקת בידי הגאון ר' עזריאל הידלסהיימער, בהוספת תקנות חדשות ממנו, כולו בכתב יד קדשו ובחתימת ידו, תרנ"ד, 1894.

שכונת 'בתי מחסה' היוותה למעשה השיכון הראשון שנבנה בארץ ישראל, השיכון נבנה בשנים תר"כ-תר"נ ע"י כולל הו"ד (הולנד ודייטשלנד). מטרת בניית השיכון היתה, לאפשר למשפחות ת"ח יוצאי מדינות הולנד וגרמניה מחוסרי דיור, למצוא 'מחסה' לראשם, ומכאן נגזר השם 'בתי מחסה'. המתחם שנבנה כלל מאה דירות אשר הוקמו ברמת חיים גבוהה יחסית מהמקובל עד אז בירושלים. בניית המתחם אפשרה הענקת דירות למשפחות עניות לתקופה של שלוש שנים (בחינם, או תמורת שכר-דירה-מוגן נמוך ביותר). הסיבה לכך שנקבעה דווקא תקופה כזו, הייתה הנוהג באותה עת של תשלום שכר הדירה מראש לשלוש שנים. בסוף המאה ה-19 עלו מחירי הדירות, ומשפחות יהודיות רבות מצאו עצמן ללא יכולת לשלם את שכר הדירה לבעלי הבתים המוסלמיים, כך שנותרו למעשה ללא קורת גג. מצב סוציו-אקונומי זה הביא להחלטת הגאון ר' עזריאל הילדסהיימר אב"ד בערלין שכיהן כנשיא כולל הו"ד להקים את חברת 'בתי המחסה לעניים בהר ציון תובב"א'.

חלוקת הדירות, היה מוקד להצתת חיכוכים ומריבות בין ברי המזל שזכו בדירה חינם, לבין אלו שלא התמזל מזלם, לקשור קשרים עם הגורמים הרלוונטיים. בשנת תרנ"ד, כארבעה שנים בלבד לאחר גמר בניית הדירות, נדרש הגר"ע הילדלסהיימער, יוזם ומקים בניית הדירות ע"י כולל הו"ד, לפשר בין הניצים, ולקבוע תקנות קבועות על הזכאות למגורים בדירות השיכון. לצורך כך כינס איתו הגר"ע את הגה"ק בעל ה'שבט סופר' מפרעשבורג והגה"ק ר' מרדכי (גומפריך) הירש סג"ל, לכינוס מיוחד שהתקיים בבית הדין בפרעשבורג, ושם תיקנו תקנות ותנאים לזכאות למגורים ב'בתי מחסה', בסיום הכינוס ערכו 'פוטוקול' בו העלו את כל החלטות הכינוס.

לפנינו העתק מהפרוטוקול המקורי, אשר העתיק הגאון ר' עזריאל הידלסהיימער בכתב ידו, הוא גם העתיק את חתימותיהם של החותמים על הפרוטוקול המקורי. וכן הוסיף בתחתיו עוד 9 סעיפים חדשים, וחתם על כך שוב.

בערלין, י''ב מנ''א תרנ''ד.

הגאון ר' עזריאל הידלסהיימר נולד בשנת תק"פ בהלברשטאדט. למד באלטונה אצל הגאון ר' יעקב עטלינגער בעל ה"ערוך לנר". בשנת תרי"א התמנה לרבה של אייזנשטאט. בבואו לעיר התחיל מיד בפעילות חינוכית והקים בעיר בית ספר לבנים. כן הקים בה בית המדרש להכשרת רבנים. בשנת תרכ"ט הוזמן ע"י הקהילה האורתודוקסית "עדת ישראל" בברלין לכהן כרבה. גם שם הקים בית המדרש מיוחד להכשרת רבנים. הקים מוסדות חסד רבים. נפטר ד' תמוז תרנ"ט.

1 עמוד, 22x14 ס"מ, מצב טוב מאד.