ספר סגולה: סידור רבי יעקב עמדין - המהדורה החסידית הראשונה. ברדיטשוב, תקצ"ו. חתימות.

ספר סגולה: סידור רבי יעקב עמדין - המהדורה החסידית הראשונה. ברדיטשוב, תקצ"ו. חתימות.

"...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא" (בעל הישועות משה מוויז'ניץ)

'סידור רבי יעקב עמדין', (לימים נקרא 'בית יעקב' או סידור יעב"ץ). חלק שלישי של הסידור - בירת מגדל עוז, ברכות שמים. המהדורה החסידית הראשונה שנדפסה ביוזמתם ובהסכמתם של המגיד מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין. ברדיטשוב, תקצ"ו 1836. לא נדפסו חלקים נוספים בברדיטשוב (חלקים א' ו-ב' נדפסו בקוריץ מספר שנים קודם לכן). בראש הסידור חתימות רבניות רבות. עותק חסר. 

לפנינו המהדורה השניה של הסידור, שהיא המהדורה ה'חסידית' הראשונה שנדפסה ונחשבת ל'ספר סגולה' ומעוטרת בהסכמת מאורי החסידות: המגיד מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין. היעב"ץ אמנם לא היה חסיד אך החסידים אימצו לעצמם את הסידור והוא הפך לאחד מספרי הסגולה החסידיים. במהדורה החסידית הראשונה שלפנינו כותב המגיד מטשרנוביל בהסכמתו על חשיבותו ונדירותו של הסידור עד שלא נמצא ממנו אפילו אחד בעיר!

חלק זה כולל: סדר ברית מילה, הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר, מוסר ופילוסופיה ועוד. "יאיר נתיב מנהגי האיש הישראלי כל ימי צבאו והעתים העוברים על האדם על סדר שנות פרקיו... ע"פ תקון התורה והמצוה והטבע...".

סדור רבי יעקב עמדין,  התקבל מאד בחוגי החסידות, וגדולי האדמו"רים שבחוהו למאוד והתבטאו אודותיו שכל המתפלל בו אין תפילתו שבה ריקם, ולכן הפך הסידור לאחד מספרי הסגולה החסידיים. רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה". בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" . בספר "צרור החיים" מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויזניץ כותב בהסכמתו: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי מליובאוויטש אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו".

רבי יעקב עֶמְדין [תנ"ח-תקל"ו], מגדולי הרבנים שקמו בישראל. נודע בכינוי יעב"ץ (ראשי התיבות של שמו, יעקב בן צבי). הוא נולד באלטונה שבגרמניה לרבי צבי הירש אשכנזי, הידוע בכינויו "חכם צבי". כבר בהיותו אברך מונה לרבה של קהילת עמדין ועל שמה נקרא לדורות עולם. עקב תקיפות אופיו ומתוך שאיפתו להיות בלתי תלוי בדעת האחרים, התפטר כעבור ארבע שנים ממשרת הרבנות, והשתקע בעיר מולדתו אלטונה, שם פתח בית דפוס עברי (בו נדפס הסידור שלפנינו) וסירב לכהן ברבנות עד סוף ימיו. בספרו הוא מספר (בהלצה) שנהג לברך כל יום "ברוך שלא עשני אב"ד" (על משקל הברכה "שלא עשני עבד"). למרות שלא נשא משרה רשמית הוא נחשב לאחד מגדולי דורו ובתקיפותו הרבה חלק על רבי יהונתן אייבשיץ, על הרמח"ל ועל הרז"ה. חיבר ספרים רבים שכולם הפכו לנכס צאן ברזל.

מפרט: [2], ד-לד, לז-רכה דף. חסר דף השער הראשון וחסרים 140 הדפים האחרונים (רכו-שסב, [3] דף). 21.5 ס"מ. נייר בהיר, עבה ואיכותי. שוליים רחבים.

מצב; טוב. כתמי זמן. בלאי קל בדפים הראשונים. כריכת עור עתיקה, מנותקת חלקית.