רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל – אוסף גדול של מכתבי רבנים

רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל – אוסף גדול של מכתבי רבנים

אוסף מגוון של למעלה מעשרים מכתבים מאת ואל רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל, רבה הראשי של יפו ותל אביב, ובהמשך ה"ראשון לציון – רב ראשי לארץ ישראל". חלקם על ניירות מכתבים רשמיים, עם חותמות רשמיות. ברבים מן המכתבים טיוטות-תשובה ורישומים בכתב ידו של הרב עוזיאל. ארץ ישראל ואירופה, שנות התר"ע-ת"ש.
מכתבי רבנים אל הרב עוזיאל:
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי חיים דוד סוראנגה, על נייר מכתבים של "בי דינא רבא מק"ק הספרדים יכב"ץ אשר בעה"ק ירושלם". ירושלים, אדר תרע"ב [1912].
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שמואל משה מזרחי, על נייר מכתבים של "בי דינא רבא מק"ק הספרדים יכב"ץ אשר בעה"ק ירושלם". ירושלים, תמוז תרע"ב [1912].
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של החכם באשי רבי משה פראנקו – בעניין מינוי החברים למועצה המנהלית (מג'ליס אידראה) שעל יד מושל הנפה. ירושלים, ב' אב תרע"ה [1915].
• מכתב בחתימת-ידו של הראשון לציון רבי יעקב מאיר. ירושלים, ג' אדר תרצ"א [1931].
• מכתב "שנה טובה" בכתב ידו וחתימתו של רבי שלמה הכהן אהרונסון, רבה האשכנזי הראשון של מחוז יפו ותל-אביב. כ"ח אלול תר"צ [1930].
• מכתב רבי שמואל יצחק הילמן אב"ד לונדון, אל רבי בן-ציון עוזיאל ורבי שלמה הכהן אהרנסון, הרבנים הראשיים של תל אביב-יפו – בעניין שימוש בבתי המטבחיים במכונה להפלת הבהמה של הממציא ווינברג. לונדון, ג' חנוכה תרצ"א [1930].
• שני מכתבים בכתב ידו וחתימתו של רבי יהודה ליב נקריץ, ממנהלי ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בביאליסטוק וחתן ראש הישיבה רבי אברהם יפה'ן – בעניין שליחת ספרו "משפטי עוזיאל" לאוצר הספרים הגדול של הישיבה. ביאליסטוק, ט"ז שבט תרצ"ח / י' אדר א' תרצ"ח [1938]. המכתבים כתובים על גבי גלויות-דואר רשמיות של ועד "עזרת-תורה – אוצר הספרים" של הישיבה בביאליסטוק.
• מכתב רבי יהושע מנחם אהרנברג רבה הראשי של קפריסין – בעניין עגונה השוהה במחנות העצורים בקפריסין אשר בעלה אבד במצור על סטלינגרד. קפריסין, תשו"ב [תש"ח 1948].
• מכתב רבי אברהם מרדכי הלוי הורוויץ, ר"מ ודומ"צ בעל "כבוד ירושלים" ו"אוצר לשון המדרש", אל רבי בן-ציון עוזיאל – בעניין ספרו "אוצר לשון המדרש". ו' אב תרצ"ח [1938].
• מכתב רבי יהושע זילברמן (בן הגאון רבי שאול משה זילברמן – הרב מוויערשוב) – בעניין השגת אשרת-עלייה (סרטיפיקט) לארץ ישראל. תל-אביב, כ"ו אב תש"א [1941].
• מכתב רבי זאב צבי הכהן קליין, מרבני ברלין – בעניין אספקת מאכלות כשרים לנוסעים באוניות שתחת השגחתו. ברלין, י"ח תמוז תרצ"ה [1935].
• מכתב-המלצה מאת רבי אריה ליב כהן הלפרין, ראש המנקרים בירושלים. חשון תרצ"ז [1936].
• מכתב רבי מאיר ברלין (בר-אילן), יו"ר "קרן הרמת למוד תורה (קהלת) לזכרו של הגרא"י הכהן קוק", אל רבי בן-ציון עוזיאל – ענייני כספים של מוסדות התורה וישיבות בארץ ישראל. ירושלים, כ"ג כסלו ת"ש 1939.
האוסף כולל מכתבים מאת הרב עוזיאל:
• מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב, אל מר אליהו קראוזה, מנהל בית הספר החקלאי "מקוה ישראל". תל אביב, כ"ב טבת תרצ"א [1931].
• מכתב בחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב, אל חברי לשכת הרבנות של חיפה – ענייני כשרות. תל אביב, ט"ז תמוז תרצ"ג [1933].
• מכתב בחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב, אל הסופר אלתר דרויאנוב. תל אביב, ד' תמוז תרצ"ה [1935].
• מכתב-תודה בחתימת רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל, אל רבי יצחק יעקב וכטפויגל ראב"ד דקהילת האשכנזים וראש ישיבת מאה שערים בירושלים. ירושלים, כ"ד אלול תרצ"ט [1939].
• מכתב בחתימתו ובחותמתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל – קול קורא לתמיכה בישיבת "אנשי מעמד" בירושלים. ירושלים, כ' כסלו תש"א [1940].
• מכתב בכתב ידו ובחתימתו של רבי בן-ציון עוזיאל, בתקופת כהונתו כראשון לציון ורבה הראשי של ארץ ישראל, אל ראש המנקרים בשכונת הבוכרים בירושלים – בענייני כשרות. ירושלים, י"ג אדר תש"א [1941]

מצורפים: • מעטפת-דואר רשמית של הרב עוזיאל, בתקופת כהונתו כרבה הראשי של מחוז יפו ותל-אביב. • תעודת חבר צבעונית של בית הכנסת "אהל-מועד" לעדת הספרדים בתל-אביב, חתומה בחותמות בית הכנסת ובחתימת-ידם של נשיא בית הכנסת רבי בן-ציון עוזיאל ושל הגזבר נסים קורקידי. בגב התעודה פירוט זכויות הנדיבים התורמים.

רבי בן-ציון מאיר חי עוזיאל (תרמ"א-תשי"ג), מגדולי רבני ארץ ישראל בראשית המאה העשרים. נולד בירושלים כבן למשפחה ספרדית מיוחסת של רבני ירושלים, ומצאצאי בעל ה"חקרי לב". בגיל 20 נתמנה לרב בישיבת "תפארת ירושלים", ובהמשך למנהלה. שימש כנשיא ישיבת "פורת יוסף" והקים כמה מוסדות לימוד לצעירי הקהילה הספרדית בירושלים. בשנת תרע"א נתמנה לחכם-באשי ורב ראשי לעדת הספרדים ביפו וכיהן בה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתרפ"א יצא לסלוניקי (יוון) לכהן בה כרב ראשי, ובשנת תרפ"ג חזר ליפו לכהן כרב ראשי ליפו ולתל-אביב, יחד עם הרב שלמה אהרונסון. בשנת תרצ"ט עלה לכהן כרב הראשי וראשון לציון בארץ ישראל. מחיבוריו "משפטי עוזיאל" "מכמני עוזיאל" "השופט והמשפט" ועוד.

22 מכתבים. גודל ומצב משתנים.