תלמוד ירושלמי, זיטומיר - הגהות תלמיד רבי ישראל מסלנט והגהות רבני ליטא

תלמוד ירושלמי, זיטומיר - הגהות תלמיד רבי ישראל מסלנט והגהות רבני ליטא
שני כרכים של תלמוד ירושלמי, סדר מועד. זיטומיר, תר"כ 1860. דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא.
חתימות, רישומי בעלות, הגהות רבות (חלקן חתומות) משלשה כותבים מרבני ליטא: הגאון המקובל רבי משה ב"ר אליעזר יפה אב"ד שקודוויל, הגאון רבי חיים נתנזון אב"ד פיקעלין ואב"ד זידיק (החתום בכמה מהגהותיו), והגאון רבי יוסף בן ציון פרידמן אב"ד פיקעלין, שהיה בנו של רבי משה יפה הנ"ל וחתנו של רבי חיים נתנזון הנ"ל. באחת מהגהותיו (מסכת סוכה, פרק ב', הלכה ז', דף י עמ' 19) מביא רבי יוסף בן ציון הנ"ל פירוש ששמע מרבו רבי ישראל מסלנט: "שמעתי מפה קדוש אדמו"ר הגאון מוהרי"ס זצוקלה"ה לפרש...".
הגאון רבי חיים נתנזון (תקצ"ח-תרס"ד 1838-1903), מגדולי הלומדים ב"קיבוץ הפרושים" בעיר איישישוק (באותה תקופה בה למד שם רבינו בעל ה"חפץ חיים"). משנת תרל"ט כיהן כרב בעיר מולדתו פיקעלין (פיקלי Pukeliai, צפון-ליטא), עד שהעביר את כס הרבנות לגיסו הגאון רבי יעקב ווילענצ'יק בעל "דלתי תשובה". בשנת תרנ"ו החל לכהן כרב בעיר זידיק. מחבר הספרים "שפתי חן" (ווילנא, תר"ס) ו"דברי חן" (פיעטרקוב, תרס"ד).
חתנו, הגאון רבי יוסף בן ציון יפה-פרידמן (תרי"ז-תרפ"ט), גאון מופלג מתלמידי רבי ישראל מסלנט. בצעירותו כיהן כר"מ בישיבות בסלבודקה וב"קלויז" בקובנא. שנים רבות התגורר בניישטט-טאבריג. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של פיקעלין, עיר מולדתה של אשתו הרבנית, בת ר' חיים נתנזון הנ"ל.
אביו הגאון רבי משה יפה אב"ד שקודוויל בין השנים תרי"ט-תרמ"ט. צדיק ומקובל, וגאון מפורסם.
חסרים לט דף של מסכת יומא (המופיעים במקור בראש הכרך השני של סדר מועד). חסר דף השער הכללי של סדר מועד, וחסר דף השער הנפרד של מסכת עירובין.
שני כרכים. כרך ראשון: [2], נב, לד; נה; סא דף. כרך שני: ב-לא; יז, יז-כג; כ; כא; ב-כג; ה, ז-לב; כ; יז דף. 38 ס"מ. מספר דפים כהים. מצב טוב-בינוני. כתמים, כתמי רטיבות. קרע ופגמים בדף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש במספר מקומות. הדבקות דבק נייר לחיזוק בשולי דף השער של הכרך הראשון, בדף הראשון של הכרך השני ובמספר מקומות נוספים. כריכות ישנות.