זוג רימונים לספר תורה – ברלין, המאה ה-18 – מאוסף הקהילה היהודית של נוטינגהאם

זוג רימונים לספר תורה – ברלין, המאה ה-18 – מאוסף הקהילה היהודית של נוטינגהאם
זוג רימונים לספר תורה, מעשה ידי הצורף כריסטיאן לודוויג פינטש (Pintsch). ברלין, 1755 בקירוב.
כסף מקודח, חרוט, מוטבע וחקוק; מוזהב חלקית. כל אחד מהרימונים חתום (חותמות העיר והצורף) שלוש פעמים.
רימונים מרשימים וגדולי ממדים, מעוטרים ברוקיות, בסבכות ובעיטורים יצוקים בצורת נשרים קטנים, שבמקוריהם תלויים פעמונים. בקצה כל רימון עיטור גדול בצורת כתר, שבראשו כדור עליו מתנוסס עיטור נוסף, דמוי ניצן. כל רימון מורכב משבעה חלקים הנקבעים אלה לאלה סביב המוט המרכזי.
ידועים שני רימונים בודדים (שונים) לספר תורה מעשה ידי הצורף כריסטיאן לודוויג פינטש: האחד מתועד בספרו של וולפגנג שפלר Berliner Goldschmiede (יScheffler; ברלין, 1968), פריט מס' 625; השני הופיע בקטלוג סות'ביס 8814 NO (י14 דצמבר 2011), פריט 35.
סגנון הרימונים שלפנינו מוכר מרימונים גרמניים מוקדמים אחרים, דוגמת זוג רימונים שנעשה בין השנים 1716-1725 בידי הצורף פרנץ וגנר (Frantz Wagner, ראה: Die Goldschmiede Hamburgs, Erich Schliemann, 1985, מס' 835). זוג אחר, דומה בסגנונו, נעשה בידי הצורף Hans Cordt Albert Barckhan בין 1760 ל-1770 (ראה: שם, מס' 838). זוג שלישי, מאוסף המוזיאון היהודי של ניו-יורק, נעשה בידי הצורף August Ferdinand Gentzmer בשנת 1789 בקירוב (ראה: Crowning Glory, Grafman, מס' 260).
רימונים אלה נתרמו לקהילה היהודית של נוטינגהאם בשנת 1913, יחד עם "יד" לספר תורה (ראה פריט הבא) ויחד עם 200 פאונד, על ידי גוסטב מאייר (Meyer) משטוקהולם, לזכר אביו, דוד מאייר, אשר כיהן כמיניסטר של הקהילה היהודית של נוטינגהאם בין השנים 1858-1868 וכנשיא הקהילה בשנים 1869-1881. דוד מאייר אף נמנה עם מייסדיו ועם צוות מוריו של בית-ספר יהודי חדשני בקהילתו. כאשר פרש מתפקידיו הציבוריים ונערך לכבודו טקס פרידה, תואר מאייר בידי אברהם לסמן (Lassman; כיהן שנים רבות כמזכיר הקהילה האורתודוקסית) כ"אחד מהאנשים המובחרים ביותר של הקהילה היהודית של נוטינגהאם בכל הזמנים".
גובה: 52 ס"מ בקירוב. הברגות רופפות וכיפוף באחד הרימונים.
מקור: נתרמו לקהילת נוטינגהאם בשנת 1913 על-ידי גוסטב מאייר, לזכר אביו, דוד מאייר, נשיא הקהילה היהודית של נוטינגהאם בשנים 1869-1881.
תערוכה: Nottingham Castle Museum, נוטינגהאם, 1990 בקירוב.