יד לספר תורה – שבדיה, 1799 – מאוסף הקהילה היהודית של נוטינגהאם

יד לספר תורה – שבדיה, 1799 – מאוסף הקהילה היהודית של נוטינגהאם
"יד" לספר תורה, מעשה ידי הצורף Anders Isleben. [וימרבי (Vimmerby)], שבדיה, [1799]. הקדשה משנת תקנ"ט.
כסף יצוק, מנוסר וחקוק; מוזהב חלקית. חתום.
יד קמוצה, עם אצבע מורה וחפת. ידית שחציה בעל ארבע צלעות וחציה עשוי ארבעה מוטות מעוטרים בנקודות-כסף קטנות, הנושאים לוחיות משוננות וחובקים כדור מוזהב (מתנועע). בקצה היד גולה פחוסה ועיטור קטן בצורת כתר. על אחת הצלעות חקוקה כתובת הקדשה: "ליב ב"ר משה לאם", ועל צלע אחרת: "וה'יה ל'ך' לאות' ע'ל' יד'ך לפ"ק" [= שנת תקנ"ט].
שמו של ר' ליב לאם משטוקהולם מופיע בסוף ספר "חבל להחיות" שנדפס באלטונה בשנת 1803 ברשימת "החתומים אשר נדבו לבם לקחת הספר". טס לספר תורה עם הקדשה מאת אהרן בן ליב לאם (אף הוא מאוסף הקהילה היהודית של נוטינגהאם) הופיע בקטלוג סות'ביס 8814 NO י(14 דצמבר 2011), פריט 32. בקצה היד לולאה ושרשרת.
מפריטי היודאיקה המוקדמים הידועים משבדיה. קיימת עדות דלה בלבד לנוכחות יהודים בשבדיה עד המאה ה-18 (לפי רשומות האוכלוסין, בשנת 1787 חיו בה לא יותר מ-150 יהודים, ובשנת 1807 – 631 יהודים בלבד). בשנת 1779, תחת שלטונו של גוסטב ה-3, קיבלו היהודים זכות להתיישב בערים שטוקהולם, גטבורג (Göteborg) ונורשפינג (Norrköping), תחת הגבלות מסוימות. ב-1782 בוטלה החובה להתנצר כתנאי להתיישבות יהודית בשבדיה, ובאותה שנה אף הותר ליהודים להקים בית כנסת ולקיים תפילה בציבור.
ראה גם פריט קודם.
אורך: 29.5 ס"מ. מצב טוב.
מקור: נתרמו לקהילת נוטינגהאם בשנת 1913 על-ידי גוסטב מאייר, לזכר אביו, דוד מאייר, נשיא הקהילה היהודית של נוטינגהאם בשנים 1869-1881.